היוגה היא מדע מוכח המביא תגליות חדשות לעולם

משתפת מהפילוסופיה משבוע שעבר:
היוגה מביאה את התנאים הטובים ביותר ליצירת מצב בו התודעה מתפקדת ביעילות הגבוהה ביותר לצורך הפעולות היומיומיות שלנו וגם מעבר, דוגמא לכך היא שמונת איברי היוגה המתוארים בפרק השני של היוגה סוטרה לפטנג'לי (כמו איברים הבונים גוף שלם), כל איבר מציג נושא שמתחלק לתת נושאים וכך בצעדים קטנים, צעד אחר צעד מתקדם בבטחה ההולך בדרך הרוחנית לעבר גילוי הכוחות הפנימיים הטמונים בו ללא קיצורי דרך ואט אט מסיר את הכיסויים והמיסוכים המסתירים את ה'אני', העצמי, פורושה בסנסקריט וגם צ'יט 'זה שרואה' את טבע הדברים כמו שהם ואת הטבע האמיתי שלו.
שמונת איברי האשטנגה (אשטה= שמונה , אנגה = איברים): יאמה, ניאמה, אסנה, פראנימה, פרטיהרה, דהרנה, דהינה וסמדהי מסבירים כיצד בדרך של פרקטיקה יומיומית מתאפשר להגיע ליכולת בה המיינד /התודעה/ ההכרה מתפקד בצורה האופטימלית ביותר כמו כן גם הגוף המשמש מיכל למיינד ומתפקד ביעילות גבוהה ובבריאות שלמה המתאפשרת לשם יצירת מצב שלם , אחד מאוחד עם מעגל החיים.
המורכבות של חיינו בעולם הזה יוצרת מצב בו אנו רואים את עצמינו בנפרדות והמחשבות של ה'אני הנפרד' באות לידי ביטוי באופן בו אנחנו מגדירים את עצמינו ("אני כזה או אני אחר") ,מזדהים עם ההגדרות וההתעסקות המתמדת גוזלת מאיתנו זמן ואנרגיה הדרושים לשם עשייה המחברת אותנו לחיים (ההיפך מעשייה שיוצרת נפרדות ומרחיקה מהחיים) והכרחית על מנת שבאמת נחיה את החיים במלאות , בשפע, בבריאות בשמחה ובאושר, מי לא היה רוצה את אלו בחייו?
מדיטציה/ דהיינה היא אחד מהכלים המשפיעים על השקטת המחשבות באמצעות הכרה בלתי שיפוטית.
היוגה היא מדע מוכח המביא תגליות חדשות לעולם, באחד המחקרים (מחקר חדש מאת ג'ודסון ברוור, רופא ודוקטור לפילוסופיה, והקבוצה שלו באוניברסיטת ייל) הראו כי אנשים שמתרגלים יוגה ומדיטציה בהתמדה ולאורך זמן מאופיינים בפעילות מופחתת באזורים השולטים על מחשבות על העצמי, כמו מרכז קליפת המוח הקדם־מצחית ונראה כי אצל מתרגלי מדיטציה מתמידים מרכזי ה"אני" הללו במוח מושבתים.
הם גילו גם כי כאשר מרכזי ה"אני" היו מופעלים, מתרגלי המדיטציה הפעילו יחד איתם גם אזורים בעלי חשיבות לבקרה עצמית ולשליטה קוגניטיבית, מה שעשוי להצביע על כך שהם נמצאים בחיפוש מתמיד אחר מחשבות "אני", וכאשר המחשבות שלהם אכן נודדות, הם משיבים אותן בחזרה לרגע הנוכחי. דבר זה התרחש לא רק בזמן תירגול מדיטציה בישיבה או על מזרון היוגה, אלא גם בזמן פעילות יום יומית שגרתית. למעשה נוצר מצב "ברירת מחדל" חדש כזה הממוקד יותר בהווה (ופחות ב"אני")
אז האם אושר תלוי רק בהזזת הנטייה שלנו להתמקד בעצמנו?
מתברר כי אצל אנשים שמדיטציה ויוגה היא דרך חיים המיקוד הופך להיות פחות בעצמי כישות נבדלת מהעולם החיצוני, ויותר בקשר בין השניים, זהו תוצר שתלוי בבחירות שלנו, אם נבחר ביוגה ובמדיטציה כדרך חיים ונתרגל באופן יום יומי הנטייה הדואלית היוצרת מיקוד ב"אני" ובנפרדות תצטמצם ותפקודי ההכרה הגוף והכוחות הפנימיים ילכו ויתרחבו.