חיפוש וציפייה

משתפת מהפילוסופיה – תרגול בוקר שישי

בכל תרגול הקבוצה מגוונת, מתרגלים ותיקים וכאלו שרק הצטרפו, חלקם מגיעים לשיעור ניסיון פעם ראשונה , לבדוק איך והאם דרך היוגה ממלאת את מה שהם מחפשים ועם רצונות שונים: חלקם רוצים להכניס יותר שלווה לחיים, חלקם מחפשים לחזק את הגוף, חלקם מבקשים לעצמם בריאות איתנה וכאלו שמגיעים מתוך סקרנות כי שמעו שיוגה עושה טוב לגוף ולנשמה…
כל חיפוש כשלעצמו יוצר ציפייה אצל המתרגל ואיתה גם כמעט תמיד פער כיוון שלעולם איננו יכולים ליצור מחשבה שתהיה תואמת למה שנפגוש במציאות ולכן חשוב לי לכתוב את הדברים הללו כדי להדליק אור וליצור בהירות ורק באופן חלקי כי התנסות ישירה בשיעור יוגה היא הכרחית וכמובן גם התמדה כדי שהדברים יחלחלו פנימה ויהפכו חלק בלתי נפרד, חלק עיקרי חשוב ויקר מפז להמשך החיים שלנו כאן ועכשיו.
ומתוך אותה מחשבה של אותו מתרגל שמגיע לשיעור ומתנסה ורואה שרוב התרגול מתבצע עם הגוף וישנן תנוחות שנראות מאוד יפות שבנוסף גם מחזקות מגמישות ומשפרות את היציבות ובקלות יכול להתבלבל ולחשוב שיוגה היא ספורט או אפילו סוג של אקרובטיקה ומבחין בחלק מהתרגלים שנכנסים לתנוחות עמוקות יותר שנראות לו כבלתי אפשריות והמשפט שמיד עולה לו בראש: ״בחיים או לעולם אני לא אצליח את זה…״ ( משפט בסגנון הזה..)בנקודה זו חשוב לי להבהיר ולהדגיש שיוגה היא אסכולה או פילוסופיה או דרך חיים הכוללת את כל הרבדים שאנחנו בנויים מהם ואותם אנחנו פוגשים בחיים , לא מכוונת להצלחה או לאיזושהי מטרה או להישגים כאלו ואחרים, יוגה היא לא ספורט וגם לא אקרובטיקה ולמרות שהיא מאפשרת לפתח יכולות גופניות די מרשימות הגוף הוא רק האמצעי / הכלי לעבודה דרכו אפשר לגשת פנימה ולבדוק את מצב ההכרה, מצבים הרגשיים, נפשיים ועוד ועוד…
לפני שנים רבות כשהתפתחה היוגה אחרי או בעקבות או בהתבסס על תקופת הוודות (וודה= ידע) ע״י אנשים שחיו בהודו שנקראו ׳רישים׳ ( רישי= זה שרואה את המציאות באמת כמו שהיא מתוך התנסות ישירה) היתה קיימת רק תנוחה אחת – והיא נקראת בסנסקריט אסאנה , ישיבה ברגליים מסוכלות וגב זקוף עיניים עצומות ומופנות פנימה.
הפירוש של אסאנה הוא לשבת בגוף ( אס= ישיבה אנה= גוף) , עם השנים התחילו להתפתח כל מיני זרמים וגישות שונות שלכולן מכנה משותף והוא לפתח יכולת ל׳הושיב׳ את ההכרה בגוף , הגישות התפתחו והכניסו תנוחות גוף רבות ומגוונות בנוסף לתנוחת הישיבה המדיטטיבית הידועה בגלל השינויים בסביבת החיים כיוון שהבחינו שבסביבת החיים העמוסה והרועשת, המרוחקת מהטבע , המושפעת מכל כך הרבה רעש לא מתאפשר אך ורק לשבת במדיטציה וצריך את התנועה המדיטטיבית כדי לשחרר עומסים ודחיסויות אנרגתיות ולפיכך התפתחה הגישה התנועתית ביוגה .
מתרגל חדש שמגיע פעם ראשונה לשיעור יוגה צריך לקבל הנחייה ברורה שיוגה היא הזדמנות ליצירת שינוי .
השינויים עם הזמן וההתמדה יגיעו ויביאו איתם פירות מתוקים אבל חשוב להזכיר שהפירות הן לא המטרה ושבעצם אין מטרה ישנה רק הדרך ליצירת טוב רחב יותר, בנקודה זו אשתף בחלק מהפירות המתוקים :
מעבר ממצב של ראייה מצומצמת על החיים לראייה רחבה ומכילה יותר ,
מחוויית חיים חיצונית לחווית חיים פנימית מלאה ושלמה יותר.
ממצב של פיזור, בלבול,כאוס למצב אסוף, ממוקד,מאוזן יותר.
ממצב של חוסר וודאות, קושי בבחירת כיוון בחיים למצב של ידיעה מדויקת ומחוברת למהות של עצמי.
ממצב של לראות את חצי הכוס הריקה ,ותחושת חוסר ומרדף אחר מילוי במקומות הלא נכונים או בדברים שאין במהות שלהם טוב למצב של הודיה על כל מה שיש לי ושלא חסר לי דבר כדי להרגיש טוב שלם ומושלם.
כולנו ילדי האלהים, בורא עולם העניק לנו את המתנה הכי גדולה בחיים והיא ההזדמנות לחיות כאן ועכשיו בעולם הזה, אם נצליח להתחבר לתובנה הזאת נצליח לחיות את החיים בקדושה.
כולי תקווה שכל מי שנמצא בחיפוש יצליח להתעורר ולמצוא את החיבור במפגש עם היוגה שהוא למעשה מפגש עם עצמו ולהסיר את כל ההפרעות ותחושת האגו שלוקחת לרוב למקומות מצומצמים , למצוא את המקום השלו השקט התומך והמכיל בתוכו ולהבין שכל המהות של דרך היוגה היא להרחיב את הלב הנשימה הנשמה ולהרבות טוב לעצמו ולעולם.
נמסטה ליזה