יוגה וראש השנה

ראש השנה בפתח ועלינו לשאול את עצמנו האם אנו זקוקים לשינוי?

שינוי זה חייב להביא אותנו לנקודה שבה לא היינו קודם לכן. פירושו של דבר הוא שמה שהיה בלתי אפשרי נהיה אפשרי; מה שהיה בלתי מושג הוא כעת ניתן להשגה; מה שהיה בלתי נראה יכול להיראות. אחת הסיבות העיקריות לכך שהרבה אנשים מתחילים לתרגל יוגה היא כדי לשנות משהו בעצמם: להיות מסוגלים לחשוב בבהירות רבה יותר, להרגיש טוב יותר או לפעול היום טוב יותר מאתמול בכל תחומי החיים. במאמצים אלה היוגה יכולה להיות לעזר רב, והיא אינה דורשת כל תנאים מקדימים שיש למלא לפני שאנו מתחילים ללכת בדרך זו. רק משום שמקור היוגה הוא בהודו אין פירושו של דבר שאנחנו צריכים להפוך להינדים כדי לתרגלה. יוגה אינה דורשת מערכת אמונות מסוימת, ואם כבר יש לנו מערכת כזו היוגה אינה מהווה איום עליה. כל אחד יכול להתחיל לעשות יוגה, והנקודה שבה נתחיל היא מאוד אישית ותלויה במקום שלנו בזמן הנתון.

ראש השנה הוא זמן טוב להתחיל במסע הזה,אנחנו חשים שלא תמיד אנחנו עושים את מה שעשוי להיות הדבר הטוב ביותר בשבילנו או בשביל אחרים; מכיוון שאנחנו מבחינים שהרבה פעמים איננו מזהים דברים מסביבנו ובתוכנו בצורה בהירה מספיק. ומדוע זה קורה? מכיוון שמעטה האווידיה (אי ידיעת העצמי) מערפל את התפישות שלנו. אנחנו יכולים בכל רגע נתון להיות צודקים או טועים בהערכתנו את המצב, ושהפעולה הבאה שלנו תהיה מעורפלת על ידה. כך אווידיה משפיעה גם על הפעולה שלנו וגם על תוצאותיה, שעימן נצטרך להתמודד במוקדם או מאוחר.

מנקודת מבט יוגית הכול אמיתי ואין כל אשליה. כל מה שאנחנו רואים וחווים הוא מקובל. היוגה גם טוענת שכל דבר נמצא במצב של שינוי וזרימה. מחר לא נראה את הדברים באותה הדרך שראינו אותם היום.

אם נמשיך ללכת על פי החשיבה היוגית, נגלה שיש משהו שיכול לתפוש את השינוי התמידי של הדברים, מכיוון שהוא עצמו אינו נתון לשינוי. זוהי הפורושה – משהו עמוק בתוכנו שבאמת יכול לראות ולהכיר את טבעם האמיתי של כל הדברים, כולל את העובדה שהם במצב של שינוי תמידי.

ארבע הדרכים בהן האווידיה מתבטאת ונחווית; דרך אחת היא אסמיטה, האגו: "אני צודק"; "אני עצוב"; "אני מורה ליוגה". אנו מזדהים לגמרי עם משהו שיש אפשרות שישתנה, ולא יהיה שייך לנו יותר מחר. צורה אחרת של אווידיה היא ראגה, הרצון או התשוקה שיהיה לנו משהו, בין אם אנו צריכים אותו ובין אם לא. צורה שלישית היא דוושה,שמתבטאת בדחייה של דברים וברגשות של שנאה. לבסוף ישנה אבהיניוושה, פחד: בעקבות פחדנו מהמוות אנו נאחזים בחיים בכל כוחנו. אלו הן ארבע הצורות האפשריות שבהן מתבטאת האווידיה.

המטרה העיקרית בתרגול היוגה היא להפחית את האווידיה, כך שבהדרגה תוכל ההבנה לעלות אל פני השטח. אבל כיצד אנחנו יכולים לדעת האם ראינו והבנו דברים בצורה בהירה? כאשר אנו רואים את האמת, כאשר אנחנו מגיעים לרמה הגבוהה יותר מההבנה היומיומית הרגילה שלנו – משהו עמוק בתוכנו הוא מאוד שקט ורגוע. אז אנו חשים שביעות רצון שאינה יכולה להיפגע משום דבר. זהו לא סוג הסיפוק שחווים כשצופים במשהו יפה, אלא הרבה יותר מזה; זהו סיפוק שנחווה עמוק בתוכנו, והוא חופשי מרגש או משיפוט. המרכז של שביעות הרצון הזו הוא הפורושה.

ראש השנה יכול להוות עבורנו נקודת זמן של התחלה, אנו מציבים בפנינו החלטה ומבטיחים לעצמנו שאנו באמת מסוגלים לעמוד בה ומתחילים לצעוד בדרך בהתמדה ובמסירות.

עלינו להישאר גמישים כדי שעדיין נוכל להגיב לשינויים החלים בציפיות וברעיונות הישנים שלנו. ככל שנהיה מרוחקים יותר מפירות העבודה שלנו, נוכל לעשות אותה טוב יותר. אם נתרכז יותר באיכות הצעדים שלנו לאורך הדרך מאשר במטרה עצמה, נמנע מעצמנו את האכזבה הצפויה במקרה שלא נוכל להשיג בדיוק את אותה המטרה שהצבנו לעצמנו. לתת תשומת לב גדולה יותר למקום שממנו אנחנו פועלים ופחות לצפות לתוצאות שהפעולות שלנו עשויות להביא לנו.

אם אנחנו מרגישים צנועים לפרק זמן כלשהו, אין פירושו של דבר שהתגברנו על נטיותינו האנוכיות. לעולם איננו יודעים מתי צורה מסוימת של האווידיה תופיע שוב, ואפילו ביתר עוצמה. זה כמו לזרוע זרעים; ברגע שהם מקבלים מים, דשן ואוויר הם מתחילים לגדול. כל זרע גדל בצורה הטובה ביותר בתנאים שונים ובזמנים שונים.

כמה ימים של תרגול יוגה והתבוננות יכולים לעזור לזמן קצר, אך התועלת לא תימשך לנצח. עלינו להניח לבנה על לבנה; זהו תהליך הדרגתי. עלינו לעסוק בתרגולים אלה בקביעות, מכיוון שלמרות שהיום הגענו רחוק יותר מאתמול, מחר אנחנו עשויים להידרדר צעד אחד לאחור.

בראש השנה ניתנת לנו ההזדמנות לעשות חשבון נפש ולתת לעצמנו את האפשרות להשתנות.

נמסטה ליזה